בעבר, טענות מתחום המשפט המנהלי והחוקתי נשמעו רק בפני בית המשפט הגבוה לצדק, מתוך התפיסה שאין זו סמכותו של בית המשפט הפלילי לבקר את שיקול דעתה המנהלי של התביעה. עם השנים, פסיקת בג״ץ לא רק העניקה לבתי המשפט הפליליים סמכות לדון בטענות כאמור, אלא אף מחייבת אותם לעשות כן, בהיותם הפורום המתאים ביותר לכך. …
בכל מקרה של תלונות הדדיות על אלימות בין שוטר ואזרח מופעל במחלקה לחקירת שוטרים "נוהל אישור שפיטה" – הנחיה של פרקליט המדינה, שלפיה על גורמי התביעה השונים לעכב את הטיפול בתיק נגד האזרח עד לבירור התלונה נגד השוטר. הנחיית פרקליט המדינה – הנחיה 2.18 מקום בו שוקל תובע להגיש כתב אישום נגד אזרח בגין תקיפת שוטר …
כיום, ראיות מדעיות הן חלק בלתי נפרד מההליך הפלילי, ובמקרים רבים אף מהוות נדבך מרכזי בו. זאת, לאור הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת, המאפשרת הפקת ראיות מדויקות יותר, ולצד זאת דורשת התעדכנות תכופה של החוק ושל בתי המשפט, כדי לעמוד בקצב. המאמר הבא סוקר את המצב הקיים תוך סקירת סוגיות מעניינות ופתרונן. ככל שהזמן חולף, והטכנולוגיה מתפתחת, …
במה בעצם מתחשב בית המשפט כשהוא גוזר עונשים על נאשמים? מהם העקרונות המנחים אותו, וכמה משקל יש לנסיבות העבירה שבוצעה, אל מול נסיבותיו של הנאשם העומד לדין? כל זאת, במאמר הבא. תיקון 113 נוסף לחוק העונשין בשנת 2012, במטרה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם. התיקון למעשה בא לסייע …
עיקר עניינה של הגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. ההגנה תחול בכל מקרה שבו הגשת כתב האישום או ניהול הליך פלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. על כך נעסוק במאמר הבא. המסגרת הנורמטיבית באמצע שנות ה- 90 טבע בית המשפט העליון את המונח "הגנה מן הצדק", …
אחרי מעל ל-10 שנים של עבודה קשה בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מוציא לדרך את הרפורמה בעבירות ההמתה בה נעסוק במאמר הבא. ביום 10.07.19 נכנסה לתוקף הרפורמה בעבירות ההמתה. השינוי המרכזי שיחול בעקבות הרפורמה היא הרחבת מנעד העבירות שניתן לייחס לנאשם בהתאם להתנהגותו, מידת האשמה שבמעשה והצורך להגן על ערך החיים. למעשה, שינוי זה …
לבית המשפט במדינת ישראל ישנה הסמכות להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ אשר ימנע מאדם לעזוב את גבולות המדינה. מרבית צווי העיכוב ניתנים בהליכים של הוצאה לפועל, ענייני גירושין ובהליך הפלילי. במאמר זה נתמקד בצו עיכוב היציאה מהארץ במסגרת הליך הפלילי. צו עיכוב יציאה מהארץ נחשב לסעד חזק ופוגעני מאחר והוא פוגע בזכות הבסיסית ביותר של …
עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה במהותה היא עבירה תעבורתית ואולם היא מצויה בחוק העונשין ונדונה בבית משפט מחוזי, כאשר העונש המקסימלי הקבוע בצידה הוא 20 שנות מאסר, בדומה לעונש הקבוע בחוק לעבירת הריגה. מה הופך את העבירה לכזאת חמורה ואיך מתמודדים איתה בתי המשפט ורשויות האכיפה – במאמר הבא. הראייה שעבירת סיכון חיי אדם …
במסגרת המשפט הפלילי אנו שומעים רבות על הזכות להליך הוגן ועל כך שלכל נאשם יש זכות לקבל ייעוץ משפטי ובכלל זה, להיות מיוצג ע"י עורך דין פלילי. אנו שומעים גם רבות על כך שלנאשם בתיק פלילי זכות לחקור בחקירה נגדית את העדים נגדו, וכן אנו שומעים על עוד מגוון רב של זכויות שמוקנות בעצם, לנאשם. עם זאת, …
גם כאשר עבירת ההצתה כּוּונה לגרום נזק לרכוּש, בתי המשפט מתייחסים לעבירה זו בחומרה רבה. זאת, מאחר שלמְשׁלח האש אין יכולת שליטה עליה ועל הנזקים שביכולתה לחולל בדרכה – נזקים אשר עשויים להתבטא, לעיתים, בפגיעה בחיי אדם וּבמקרים אחרים, בנזקי רכוש כבדים. על עבירה זו נרחיב במאמר הבא. המסגרת הנורמטיבית סעיף 448 לחוק העונשין, …
