האדם הסביר אינו בקיא בשלבי ההליך הפלילי ובגלגוליו אך לעיתים, הוא מוצא עצמו נקלע למצב המחייב אותו להכיר את הדין ולפנות לעורך דין פלילי. ייתכן שזה יהיה בשלב הליכי החקירה, המעצר, במהלך המשפט או במסגרת הליך הערעור. המאמר הבא מביא סקירה של שלבי ההליך הפלילי תחילתם ועד סופם.
הגשת תלונה, קבלת מידע מודיעיני או פעילות יזומה של המשטרה תוביל ברוב המקרים לחקירה פלילית הפותחת את ההליך הפלילי. לאחר איסוף חומרים ותום החקירה, החומר מועבר לתובע משטרתי או לפרקליט שבסמכותו לקבוע האם לסגור את התיק על פי אחת מהעילות הקבועות בחוק (חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה), האם להעביר את התיק להליך הסדר מותנה או האם להגיש כתב אישום כנגד הנאשם.
ראשית המשפט
שלב ההקראה פותח את המשפט ובמסגרתו, כתב האישום מוקרא לנאשם. ברוב המקרים המדינה היא המאשימה אך במקרים ספציפיים, החוק מאפשר גם לאדם פרטי להגיש קובלנה ולפתוח בהליכים פליליים.
טרם הגשת כתב אישום, קיימת אפשרות לעצור חשוד בהליך הנקרא "מעצר ימים" בצו שופט או ללא צו שופט, בעילות מסוימות. לאחר הגשת כתב אישום ובמידה ומדובר בנאשם המצוי במעצר, חל הליך נפרד ועצמאי הנקרא "מעצר עד תום ההליכים" במסגרתו יוחלט האם הנאשם יהיה נתון במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
מודגש בזאת, כי מאמר זה מתמקד בסקירת שלבי ההליך הפלילי לאחר הגשת כתב האישום.
טענות מקדמיות – עוד בשלב הקראת כתב האישום, הנאשם יכול לטעון "טענות מקדמיות" (למשל: חוסר סמכות מקומית או עניינית, התיישנות, הגנה מן הצדק וכד'). במידה וטענה מקדמית מתקבלת על ידי בית המשפט, התוצאה תהיה ביטול כתב האישום, תיקון כתב האישום או העברת התיק לבית משפט המוסמך לדון בו, בהתאם לטענה המקדמית הנטענת.
במידה ובית המשפט דוחה את הטענה המקדמית, ההליך מתקדם לשלב המענה לכתב האישום, במסגרתו הנאשם רשאי בתשובתו, להודות בעובדות כתב האישום או בחלקן, או לכפור בהן במלואן. הנאשם רשאי גם לבחור בשלב זה, לשמור על זכות השתיקה ואם בחר בכך.
ישנן עבירות מסוימות אשר במסגרתן, בית המשפט יהיה רשאי לערוך בהן דיון מקדמי על מנת לצמצם את גזרת המחלוקת בין המאשימה להגנה או אפילו להביא לידי כריתת הסדר טיעון בית הצדדים.
אם הנאשם החליט שלא להודות בכתב האישום וכפר בעובדות כתב האישום, יחל שלב ההוכחות במשפט.
שלב ההוכחות
שלב ההוכחות נחלק לשני חלקים עיקריים – פרשת התביעה ופרשת ההגנה.
פרשת התביעה – במסגרתה המאשימה מביאה את עדיה להוכחת אשמת הנאשם. הנאשם, באמצעות עורך דינו המייצג אותו בהליך, רשאי להתנגד להגשת ראיות מסוימות ולחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה. לאחר סיום פרשת התביעה, הנאשם יכול לטעון טענת "אין להשיב לאשמה" האומרת למעשה, כי אין בראיות התביעה אפילו הוכחה לכאורה לאשמה ושלפיכך, ואין כלל טעם בשמיעת פרשת ההגנה וכי יש לזכותו כבר בשלב זה. במידה ובית המשפט דוחה את טענת הנאשם ש"אין להשיב לאשמה", המשפט ממשיך לשמיעת "פרשת ההגנה".
פרשת ההגנה – במסגרתה ההגנה מגישה ראיות להוכחת חפותו של הנאשם. לחילופין, יוגשו ראיות שיוכיחו כי העבירה שבוצעה היא חמורה פחות מזו הנטענת בכתב האישום. בשלב זה, הנאשם יכול לבחור לשמור על זכות השתיקה וגם בשלב זה, שתיקתו עלולה לפגוע בו במישור הראייתי.
לאחר תום פרשת ההגנה, בית המשפט רשאי לאפשר למדינה להגיש ראיות הזמה על מנת לסתור את טענות ההגנה ושהמאשימה לא יכלה לצפות אותן מראש. כמו כן, בית המשפט רשאי להביא ראיות מטעמו ולזמן לעדות נוספת עד שכבר העיד בפניו.
שלב הסיכומים
בתום פרשת התביעה ופרשת ההגנה יחל שלב הסיכומים. המאשימה מסכמת ראשונה ואחריה ההגנה וכל אחד מהם ישמיע את סיכומיו לעניין האשמה. לעיתים שלב סיכומים יהיה בכתב ולעיתים והוא יתקיים במסגרת דיון בבית המשפט בו הצדדים ישמיעו את סיכומיהם בעל פה.
פסק הדין
פסק הדין יינתן על ידי השופט בתום שלב ההוכחות
הכרעת הדין – במסגרת הכרעת הדין בית המשפט יחליט האם לזכות את הנאשם או להרשיעו.
גזר הדין – אם בית המשפט החליט להרשיע את הנאשם, יחל שלב שנקרא "טיעונים לעונש" במסגרתו הצדדים יטענו טענות ויגישו ראיות לעניין רכיב הענישה ובסופו, ייגזר דינו של הנאשם.
בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין, גזר הדין ייקבע בהתאם ל"עקרון ההלימה" ב-3 שלבים:
- קביעת מתחם הענישה – בהתאם לפסיקה ולנסיבות ביצוע העבירה.
- קביעת העונש ההולם בתוך מתחם הענישה – בהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם.
- בחינת אפשרות לחריגה ממתחם העונש – במידה וקיימים חריגים המצדיקים זאת, בין אם לקולא משיקולי שיקום או לחומרה משיקולי סכנה לביטחון הציבור.
לרשות בית המשפט מגוון רחב של אפשרויות ענישה מסוגים שונים – החל ממאסר בפועל, דרך מאסר מותנה ועד לקנס לקופת המדינה או פיצויים למתלונן/ת. במידה והנאשם נמצא שהוא לוקה בנפשו, בית המשפט רשאי להורות גם על צו אשפוז או אשפוז מרפאתי כפוי ובעבירות תעבורה על פסילה מהחזקת רישיון נהיגה.
שלב הערעור
שני הצדדים, הן התביעה והן ההגנה, רשאים לערער על פסק הדין בתוך 45 ימים מיום מתן גזר הדין. המדינה יכולה לערער על זיכוי הנאשם או על קולת העונש ואילו ההגנה יכולה לערער על הרשעת הנאשם ועל חומרת העונש.
ייתכן אף מצב בו שני הצדדים יגישו ערעור על פסק הדין באופן של ערעור וערעור שכנגד ויודגש, כי אמנם הערעורים יידונו במסגרת אותו הליך אך הם אינם תלויים זה בזה.
סיכום
ההליך הפלילי הוא מורכב ובנוי מהרבה שלבים והדבר מצריך ידע מקצועי בתחום העונשין, דיני הראיות וסדר הדין הפלילי. במידה וזומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום ישנה חשיבות רבה בפנייה לעורך דין פלילי מנוסה לקבלת סיוע בשמירה על זכויותיך במסגרת ההליך הפלילי.
להתייעצות נוספת ניתן לפנות ללא התחייבות לעו"ד בנימין בן נתן.