בית משפט השלום ברמלה מקבל את עמדתו של ב"כ הנאשם – עוה"ד בנימין בן נתן וחורג ממתחם הענישה הראוי לאחר שהתרשם כי הנאשם עשה שינוי משמעותי בחייו במסגרת ההליך השיקומי
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר דיוני ללא הסכמת הצדדים על רכיב העונש. הוא הורשע בעבירה של סחר בסמים בכך שמכר לסוכנת משטרתית באמצעות הטלגרם, סמים מסוג קוקאין במשקל של 0.8898 גרם בתמורה לתשלום של 800 ₪.
דיון הטיעונים לעונש נדחה פעם אחר פעם לבקשת הנאשם, לשם שילובו בהליך טיפולי, קבלת תסקירים משירות המבחן וקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות.
בתחילה, הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, לא התמיד במתן בדיקות שתן כשבחלקן גם התקבלו אינדיקציות חיוביות להימצאות סמים. אלא שלאחר לידת בנו הבכור וקבלת הזדמנויות נוספות מבית המשפט, הנאשם החליט להתמסר לטיפול קבוצתי ואף החל למסור בדיקות שתן נקיות. לאחר הליך שיקום ארוך ומתמשך, שירות המבחן המליץ להשית על הנאשם ענישה שיקומית בדמות של"צ וצו מבחן.
בדיון מיום 26/03/23 שהתקיים בפני כב' השופטת אילה אורן, ב"כ הנאשם – עוה"ד בנימין בן נתן, עתר לענישה שיקומית כפי שהמליץ שירות המבחן בתסקירו. מנגד, המאשימה עתרה להשית עליו עונש מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
עוה"ד בנימין בן נתן טען בפני בית המשפט כי תסקירי שירות המבחן מצביעים על הדרך השיקומית שעבר הנאשם – המאמצים שהשקיע בשינוי אורחות חייו, לכך שהוא נרתם לטיפול ושומר על יציבות תעסוקתית ומחויבות למשפחתו. על פי כן, ישנו בסיס המצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. כמו כן, הוסיף עוה"ד בנימין בן נתן כי הנאשם לקח אחריות, הביע חרטה על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. ב"כ הנאשם הדגיש, כי העבירה בוצעה שנתיים עובר להגשת כתב האישום ולפיכך, הנאשם שעומד בפני בית המשפט הוא איננו אותו אדם שהיה בתחילת ההליך – הנאשם התחתן, נולד לו ילד והוא שומר על עבודה מסודרת כך שיש חשיבות רבה שימשיך לבסס את חיי משפחתו. ישנו חשש ממשי שעונש בעבודות שירות "יחזיר אותו אחורה".
בית המשפט קיבל את עמדתו של ב"כ הנאשם, אימץ את המלצת שירות המבחן וגזר על הנאשם ענישה חינוכית-שיקומית: 6 חודשי מאסר על תנאי, 300 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן (ת"פ 12748-07-20).
