איסור פרסום שם חשוד

אחת הסוגיות החשובות בעת שאדם נחקר בגין ביצוע עבירה כלשהי, בין אם הינו עצור ובין אם לאו, הינה סוגיית פרסום שמו. הדברים מקבלים משנה תוקף, בייחוד כאשר מדובר בחשודים נעדרי עבר פלילי, שכל אזכור שמם בהקשר לפרשה מסויימת יכול לגרום להם ולבני משפחתם נזק בלתי הפיך וזאת בהתחשב בסוג העבירה המיוחסת לחשוד והסלידה הציבורית כלפי סוג העבירה המיוחסת לחשוד. במאמר זה נסקור את האפשרות לאיסור פרסום שמו של חשוד בטרם הגשת כתב אישום.

 

האפשרות לאיסור פרסום נוגעת הן לחשודים בשלבי החקירה השונים והן לנאשמים לאחר שהוגש כתב האישום כנגדם. בשנים האחרונות, לאור ריבוי אמצעי התקשורת המקומיים ופרוץ מהפכת האינטרנט ומספרם הרב של אתרי האינטרנט המסקרים אירועים חדשותיים, ישנו סיקור תקשורתי נרחב באשר לכל אירוע בעל חשיבות ציבורית. ומטרת החוק הינה למנוע מצב שבו שמו של אדם מתפרסם עוד בשלבים ההתחלתיים של החקירה, לפעמים עוד בטרם גובשה אצל היחידה החוקרת ההחלטה בהקשר לאדם הנחקר. שכן, פעמים רבות חקירות אלו מסתיימות בסופו של דבר בלא כלום. "שרבוב" שמו של אדם לפרשיה מסוימת יכול לגרום נזק בלתי הפיך לאותו אדם ולבני משפחתו לאחר מכן.

 

במאמר זה נסקור את הסוגיה וננסה להקיף מספר רב ככל שניתן של שאלות שיכולות להתעורר. הסתייעות בעורך דין פלילי מנוסה בשלב זה יכולה למנוע עוגמת נפש רבה ונזק בלתי הפיך שעשוי להיגרם.

 

האפשרות למנוע פרסום שמו של חשוד נובעת מכח סעיף 70 לחוק בתי המשפט. כאשר הוראת החוק הרלוונטית ככל הנוגע לפרסום שמות חשודים מצויה בסעיף ה1(1) לחוק. מהוראת החוק עולה, כי בית המשפט ראשי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום. ואולם, יש לזכור כי גם אם הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של החשוד, הרי, שעם הגשת כתב האישום, ההוראה על איסור הפרסום בטלה ומבוטלת וזאת כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת. אם כך, יש לזכור, שעל החשוד, במידה ומיוצג על ידי עורך דין פלילי, לשוב ולבקש מעורך דינו שההחלטה על המשך איסור הפרסום תתחדש. חשוב, לזכור, כי הקריטריונים למתן צו איסור פרסום לאחר הגשת כתב האישום, הינם מחמירים יותר, ובית המשפט, בדרך כלל, ייטה שלא ליתן צו איסור פרסום לאחר הגשת כתב האישום, אלא אם כן, קיימים נימוקים מיוחדים כפי שיפורט בהמשך.

 

הוראת החוק {ס' 70ה1(2) לחוק} מטילה אחריות וקובעת שככל שמדובר בחשוד עצור שאינו מיוצג, חלה חובה על היחידה החוקרת ליידע את החשוד, תוך 24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא בפני שופט, בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו. וכן, במידה והינו מעוניין בכך, על היחידה החוקרת לאפשר לחשוד להגיש בקשה בהתאם. משמעות הוראה זו הינה גם שככל שהחשוד מיוצג, הרי שעל עורך דינו להביא לידיעתו את האפשרות להגיש בקשה לאסור את פרסום שמו, לרבות כל פרט שיש בו בכדי לזהותו. דבר המעלה החשיבות בייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה שער לסוגיה זו.

 

בנוסף לזאת, ככל הנוגע לעניינו של חשוד שעדיין לא הוגש בעניינו כתב אישום, ועל מנת למנוע מצב בו שמו של חשוד מתפרסם עוד בטרם הספיק להגיש בקשה לאסור פרסום שמו. קובע חוק בתי המשפט שחל איסור לפרסם את שמו, וזאת עד תום 48 שעות מהמועד שבו נחקר או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד לסיומו של הדיון הראשון שהתקיים בעניינו {ס' 70ד1(1) לחוק}. כאשר מטרת הוראת החוק הינה לאפשר לחשוד לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור את פרסום שמו או לבקש זאת במהלך הדיון שהתקיים בעניינו. לכלל זה נקבעו בחוק מספר חריגים אשר בהתקיימם ניתן לפרשם שמו של חשוד: (א.) כך למשל בית המשפט יכול לפרסם שמו של חשוד כבר בשלב הראשוני של החקירה, באם בית המשפט קבע, לאחר מתן רשות לחשוד להביא את עמדתו, כי קיים אינטרס ציבורי בפרסום שמו של החשוד; (ב.) במידה והיחידה החוקרת ביקשה לפרסם את שמו של החשוד, לצורך איתור של החשוד, או עד, או עבריין נמלט, או לשם הגנה על הצבור מפני עבריין מסוכן; (ג.) כאשר החשוד בעצמו בכתב, או באמצעות עורך דינו, ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו.

 

יש לציין כי בעבר {עד שנת 2012} נקודת המוצא היתה שאין כל איסור פרסום פרטי חשודים. תיקון החוק שינה את נקודת האיזון כך שכעת ברירת המחדל הינה שאין לפרסם שמו של חשוד. כך שמתיקון זה ניתן לראות התפתחות והכרה, בחשיבות שניתנת כיום לשמירה על שמו וכבודו של החשוד.

 

בית המשפט העליון בהחלטותיו הכיר בחשיבות מניעת פרסום שמו של אדם בייחוד כאשר מדובר בשלבים ראשונים של החקירה, וכאשר לא קיים כל צורך חקירתי בפרסום שמו של החשוד. כך למשל, בבש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל נאמרו הדברים הבאים: "אכן, דימוי שלילי כי ידבק באדם, עלול הוא הדימוי ללוות אותו כל ימי חייו, ולמיצער שנים רבות… פרסום עלול להביא "לשפיטה מוקדמת" בידי הציבור ועל דרך זו לגרוע מחזקת החפות החברתית… על כל אלה נזכור , כי מדברים אנו בשלב ראשוני של חקירה, וכי לעיתים אין בידי המשטרה אלא חומר דל של ראיות, וכי במקרים רבים אין חשודים מועמדים לדין בסופה של חקירה".

 

על כן, נקודת המוצא הינה, כי בשלבי החקירה הראשונים, חזקת החפות עומדת לחשוד, וגוברת על הצורך בפרסום שמו. כמובן, שככל שהחקירה מתקדמת שיקול זה מאבד מכוחו. ואולם, כל עוד לא הוגש כתב אישום, ובהעידר שיקולים של אינטרס ציבורי בפרסום שמו של החשוד, נקודת האיזון תמיד נוטה לשמירה על שמו הטוב של החשוד ואי פרסום שמו או כל פרט מזהה אחר.

 

ערעור:

על החלטת בית המשפט באשר לאיסור פרסום שמו של חשוד או התרת פרסום שמו של חשוד קיימת זכות ערעור. אשר ניתן להגישה לבית המשפט המחוזי ותדון בפני דן יחיד. ברור כי במידה ובית משפט השלום התיר את פרסום שמו של החשוד יש לבקש עיכוב ביצוע על החלטה זו עד למועד שמיעת הערעור וההחלטה בערעור. וכך למנוע את האפשרות שבתקופת ההמתנה למועד הערעור ידלוף השם בתקשורת. על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור יש אפשרות לערער ברשות מבית המשפט העליון וזאת תוך 7 ימים. בית המשפט העליון יכול לדחות את הבקשה לרשות ערעור מבלי לקיים דיון. החליט בית המשפט העליון לקבל את הבקשה לרשות ערעור, הערעור יישמע בנוכחות הצדדים בפני שופט יחיד.

 

סיכום:

כיום עם ריבוי גופי התקשורת המסקרים אירועים חדשותיים, חשוב לזכור, ששימוש נכון בכלים שהוראות החוק מקנים לחשוד, יכולים למנוע מבוכה ועוגמת נפש רבה בהמשך. חשוב לזכור, שבמידה ושמו של החשוד דלף לתקשורת והופיע באינטרנט, הרי שהאזכור הזה, קרוב לוודאי יישאר תקופה רבת שנים במאגרי המידע שברשת האינטרנטית. ולא משנה באם בסופו של דבר הוברר שלאדם לא היתה כל נגיעה בדבר שבגינו הוא נחשד. מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה הבקיא בהוראות החוק והפסיקה, בכדי להתמודד עם האפשרות ששם החשוד ידלוף לגופי התקשורת השונים, וידאג מבעוד מועד להוציא צו האוסר פרסום שמו של אדם או כל פרט מזהה אותו.

להתייעצות נוספת ניתן לפנות  ללא התחייבות לעו"ד בנימין בן נתן

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר

בית משפט לנוער

בית המשפט לנוער הוא בית משפט מיוחד וייעודי העוסק בטיפול, השגחה, ושפיטה של בני נוער במקרים שבהם הם מבצעים עבירות פליליות. כמו כן, אמון בית

משפט פלילי

עורך דין פלילי בנימין בן נתן מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים  לכל אורכו של המשפט הפלילי החל משלב החקירה והמעצר ועד לסיומו של ההליך הפלילי. ההליך