שימוע בהליך הפלילי – ייצוג בשימוע לפני הגשת כתב אישום

הליך השימוע הוא לא רק הליך פלילי אלא הוא גם זכות הניתנת לחשוד בעבירת פשע להשמיע את דברו בפני הרשות התובעת טרם תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום והעמדה לדין בעניינו. מדובר בהליך חשוב שיכול לחסוך זמן שיפוטי ומשאבים ציבוריים מחד, ולחסוך מהחשוד את הנזק של קיום הליך פלילי, מנגד.

במאמר זה, אנו נסביר מהו הליך השימוע ומתי הזכות לשימוע מוקנית לחשוד, מדוע מדובר בהליך כה חשוב ולמה הייצוג המשפטי בו הוא קריטי.

לפני השימוע – על חובת היידוע

לאחר סיום הליך החקירה, חומריו יועברו לרשות התביעה. ההחלטה המוטלת על התביעה, האם להעמיד אדם לדין פלילי, היא החלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת על החשוד וקרוביו. לאור כך, נחקק סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי: "רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך."

סעיף זה למעשה, מחייב את רשויות התביעה (בכפוף לסייגים מסויימים) להודיע וליידע את החשוד, כי היא קיבלה לידיה חומרי חקירה שמהם עולה לכאורה, שהוא עבר עבירת פשע (עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר על פי חוק העונשין).

מכתב יידוע ראשון – החשוד יקבל בדואר "מכתב יידוע לחשוד" המכונה גם "מכתב יידוע ראשון" בו יוסבר לו בדבר זכותו לפנות לרשות התביעה (התביעות המשטרתיות, הפרקליטות או כל רשות תביעה אחרת) תוך 30 יום, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. כלומר, התביעה חייבת להודיע לחשוד על זכותו לקיום הליך שימוע בעניינו.

מכתב היידוע הראשון הוא מכתב "תבנית" שנשלח אוטומטית לכתובתו של החשוד. יחד עם זאת, אין להקל בכך ראש כאשר מתקבל מכתב כזה בדואר. כדאי ומומלץ לא להמתין לקבלת מכתב יידוע שני ולגשת לקבלת ייעוץ משפטי פלילי בהקדם האפשרי.

מכתב יידוע שני –  לאחר שהתביעה קיבלה לידיה את חומרי החקירה ולמדה אותם לעומקם, היא תגבש את החלטתה האם להעמיד את החשוד לדין. רשות התביעה תשלח באותה עת לחשוד מכתב ידוע שני או "כתב חשדות" שהוא בעצם טיוטא של כתב האישום. במכתב, התביעה תודיע לחשוד בדבר הכוונה להעמידו לדין, בכפוף לכך שהחשוד או סניגורו יפנו בבקשה המפרטת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. כלומר, קיום הליך שימוע.

הליך השימוע יכול להיעשות בכתב אך בדרך כלל, התביעה תאפשר קיום הליך שימוע בעל-פה, שבו החשוד וסניגורו יקבלו את ההזדמנות לשטוח את טענותיהם ולשכנע להימנעות מהגשת כתב אישום או למצער, לצמצום וריכוך האישומים כנגד החשוד.

הסיבות שבגינן לא ישלח מכתב יידוע –

לעיתים, רשויות התביעה יגישו כתב אישום מבלי ליידע את החשוד, גם אם החשדות הן בגין ביצוע עבירות פשע. יכולות להיות כמה סיבות מרכזיות לכך.

ראשית, יש פטור על פי דין מחובת היידוע  – למשל, אם ניתן אישור של פרקליט מחוז (עם נימוקים להחלטתו בדבר מתן האישור כאמור), כאשר החשוד עצור או כאשר מדובר בעבירות אלמ"ב.

שנית, ייתכן וכתובת מקום מגורי החשוד אינה עדכנית.

שלישית, על אף קיומן של חשדות לביצוע עבירות פשע התיק סווג כעבירות עוון או בשל טעות מערכתית.

הליך השימוע – מהו וכיצד הוא מתבצע?

כפי שציינו, הליך השימוע הוא הליך קריטי וחשוב שבמסגרתו, ניתנת לחשוד ההזדמנות להשמיע את עמדתו וטענותיו בפני רשות התביעה. מדובר בזכות יסוד בהליך הפלילי ובאחד מאבני היסוד של קיום הליך פלילי צודק והוגן.

לאחר שעורך הדין הפלילי יקבל לידיו את מכתב היידוע, בשלב הראשון הוא יגיש בקשה לצילום חומרי החקירה, ילמד אותם ואת טיבם, יבחן את הראיות הקיימות בתיק ויתכונן להליך השימוע.

עורך הדין ינסח בקשה מסודרת לרשות התביעה בה הוא ינמק את טענותיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד. לעיתים, השימוע ייערך בפגישה אישית שיתאם עורך הדין במשרדי הרשות התובעת.

חשוב לציין כי לא מדובר בתהליך פשוט. עורך דין מיומן ומנוסה יתכנן את המהלכים והטענות באופן אסטרטגי שייטיב ככל הניתן עם החשוד.

על אף שהליך השימוע הוא זכות שמוקנית לחשוד, לפעמים נשקלת האפשרות לשמור חלק מהטענות לשלב מאוחר יותר באופן כזה, שקו ההגנה לא ייחשף במלואו כבר בשלב זה וגם על מנת שלא לספק לתביעה טענות שעלולות לשמש כנגד החשוד במסגרת הגשת כתב האישום וקיום ההליך הפלילי בבית המשפט, אם אכן יוחלט בסופו של דבר להעמיד את החשוד לדין.

על אף הסיכון הקיים בישיבת שימוע לרוב, יהיה כדאי לקיימה. אם ישנו איזשהו סיכוי להצליח למנוע הגשתו של כתב האישום, יהיה זה הישג משמעותי עבור החשוד שלמעשה, נחסכות ממנו תוצאות הלוואי של קיום הליך משפטי פלילי – חשש מהרשעה ומענישה חמורה, הפגיעה בשמו הטוב והעלות הכספית והנפשית.

עורך דין פלילי מיומן, ידע להבחין כי גם אם לא ניתן יהיה להגיע לסגירת תיק יהיה ניתן למצער, להגיע לאיזשהו הסדר טיעון מקל או אפשרות לעדן את האישומים בכתב האישום. הכל כמובן, בהתאם לרצונו ובחירתו של החשוד.

חובת היידוע והשימוע – הנחיות פרקליט המדינה, היועמ"ש לממשלה ובית המשפט העליון

לנציגי רשויות התביעה ישנה מחוייבות להגיע להליך השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה לשמיעת הטענות שיש לחשוד ולסניגורו ועליהם להביע נכונות לשקול שוב את עמדתם.

בהנחיית פרקליט המדינה 14.21 נקבע איך פרקליט או תובע משטרתי צריכים לנהוג בהליך של יידוע חשוד, אילו זכויות יש להעניק לחשוד בעבירת פשע וכיצד לנהל את ההליך. בין היתר, נקבעו בהנחיות אופן משלוח מכתב היידוע, אופן ביצוע הליכי שימוע פלילי, חומרי החקירה שיש להעמיד לרשות סניגורו של החשוד ועוד.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3001 (51.015) מסדירה את זכויותיו החוקתיות של החשוד וכללי המשפט המנהלי, כמו זכות הטיעון, הזכות לשוויון, חובת השימוע ושיקולי הרשות המנהלית. הנחיות היועמ"ש נקבעו על בסיס פסיקות של בג"צ ועל פי הנחיות ונהלים פנימיים של גופי התביעה והמשפט.

רשויות התביעה במדינה כפופות להנחיות פרקליט המדינה והיועמ"ש לממשלה ועל כן, חשוב שעורך הדין יהיה בקיא בהן וידע אותן לעומק.

בשורה של פסיקות בית המשפט העליון, זכות השימוע הוכרה כזכות יסוד (בג"צ 654/78 גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה ובג"צ 554/05 אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה).

בבג"צ 4175/06 אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה, דובר על חשיבותו של קיום הליך השימוע ונקבע כי: "הליך השימוע המעוגן קיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט, להאזין לדברים בנפש חפצה מתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש.. מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום."

מה הסיבות לאי קיום הליך שימוע ומהו הסעד בגין אי קיום הליך שימוע?

כאשר התביעה הגישה כתב אישום ללא עריכת שימוע, ניתן יהיה להגיש בקשה לביטול כתב אישום. זאת, בהתבסס על פסיקות שבהן נקבע כי אי קיום זכות השימוע טרם הגשת כתב אישום יכולה להקים סעד של ביטול כתב האישום (תפ"ח (מחוזי ת"א) 1138/05 מדינת ישראל נ' ארד, תפ"ח (מחוזי ת"א) 1199/05 מדינת ישראל נ' פולנסקי, ע"פ (מחוזי נצ') 1197/06 מדינת ישראל נ' אלימלך).

התביעה מנגד, תבקש לערוך שימוע בדיעבד. כלומר, להימנע מביטול כתב אישום ולקיים הליך שימוע כאילו כתב האישום לא הוגש מלכתחילה. גם פרקטיקה זו התקבלה בפסיקה (ת"פ (מחוזי ת"א) 40131/07 מדינת ישראל נ' בן רובי, ת"פ (מחוזי י-ם) 3019/07 מדינת ישראל נ' עגלוני, תפ"ח (מחוזי – ת"א) 1057/06 מדינת ישראל נ' אזולאי).

שימוע בדיעבד למעשה, חוטא לכל מטרתו של הליך השימוע שכן, איך ניתן לשכנע את התובע לבטל כתב אישום שכבר הוגש? מדובר בניגוד מוחלט לכללי ההגינות, השקיפות וקיום הליך שימוע בנפש חפצה כפי שמתבקש על פי כללי המשפט המנהלי.

חשוב לציין, כי אי עריכת שימוע יכולה להוביל לביטול כתב אישום אבל לא בכל מקרה. עורך דין מיומן ומנוסה ידע כיצד לשכנע את הבית המשפט לפסוק סעד של ביטול כתב אישום ואכיפת זכות השימוע.

סוף דבר

קיומו של הליך השימוע הוא זכות יסודית ובסיסית המבטיחה ניהול הליך פלילי צודק והוגן. מדובר בהזדמנות פז הניתנת לחשוד לשכנע מדוע על התביעה להימנע מהגשת כתב אישום פלילי נגדו. אמנם מדובר בהליך המתנהל מחוץ לכתלי בית המשפט, אך יש להתייחס אליו בכובד ראש, להתכונן ולהיערך אליו בהתאם. על כן, פנייה לעורך דין פלילי מקצועי, מיומן ומנוסה הוא בעל חשיבות עליונה על מנת שיתכנן אסטרטגית מה כדאי לטעון בהליך השימוע והאם כדאי בכלל לנהל אותו.

אנא אל תהססו לפנות לעורך דין פלילי בכל עת.

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר

עבירות בנשק קר – שימוש בנשק קר

עבירות בנשק קר נחשבות לעבירות פליליות שכיחות ונפוצות במדינת ישראל. בתי המשפט וגורמי האכיפה נאלצים להתמודד עם סוגיה זו כל העת ולכן, עבירות בנשק קר