על פי פקודת בתי הסוהר[נוסח חדש], תשל"ב-1971 לכל אסיר ישנה זכות מוקנית להגיש עתירה בגין פגיעה בזכויותיו בין כתלי הכלא. על פי הפקודה ניתן להגיש את העתירה נגד בית הסוהר או המדינה, בכל עניין הנוגע למאסרו או מעצרו של האסיר. מי שרשאי להגיש את העתירה הם האסיר עצמו, בן/בת זוגה/תו או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה.
לאסירים המרצים עונשי מאסר ישנן מספר זכויות ביניהן קבלת מבקרים, קבלת דואר, זכות התייחדות עם בן/בת הזוג, זכות לקבל מידע חיצוני והזכות להשתחרר מהמאסר לאחר ריצוי של שני שליש מהעונש (החלטה אשר נעשית על ידי ועדת שחרורים). עם זאת במסגרת כותלי הכלא שירות בתי הסוהר הוא הריבון ומתוקף תפקידו שמורה לקציני וסוהרי השב"ס הזכות להגביל את זכויותיהם של האסירים, בין אם בשל בעיות משמעת ובין אם בשל חשש ביטחוני. מנגד לאסיר, שמורה הזכות לפנות לבית המשפט במסגרת עתירת אסיר.
עתירת אסיר מוגשת לבית המשפט המחוזי והערעור עליה הוא ברשות לבית המשפט העליון בתוך 15 ימים מהיום בו ניתנה החלטה בעתירה. כמו כן האסיר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
עו"ד פלילי בנימין בן נתן מייצג אסירים ועצורים בעתירות כנגד שב"ס – במידה והנך סבור כי זכויותיך נפגעו אתה מוזמן לפנות להתייעצות נוספת.
