עבירת סחר בסמים מסוכנים

שימוש וסחר בסמים מסוכנים בלתי חוקיים היא עבירה מאוד שכיחה לא רק בישראל אלא בכל העולם. בשל נפיצותה, רשויות האכיפה מקבלות המון תקציבים ומשאבים למען המאבק בתופעה ומיגורה. אמנם חלו שינויים והקלות ביחס לשימוש בסם הקנאביס אך הדבר יכול ליצור בלבול בקרב הציבור ולגרום לקלות דעת בכל הנוגע לשימוש או סחר בסם זה או בכל סם אחר. על כן, חשוב מאוד להכיר את התחום ולדעת מהם העונשים הצפויים על פי חוק בגין עבירות אלו. המאמר הבא יבהיר לכם מהי עבירת הסחר בסמים? מה העונשים המושתים בגינה? והאם סחר בסמים קלים שונה מסחר בסמים קשים?

בישראל, עבירות הסחר בסמים מנויות בסעיפים 13-15 לפקודת הסמים המסוכנים (ייבוא, ייצוא, סחר, אספקה והובלה של סמים) והן נחשבות לעבירות קשות וחמורות שעונשי המאסר בגינן יכולים להגיע עד ל-20 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח. פקודת הסמים קובעת איסור כולל של סחר בסמים על פי רשימת הסמים המסוכנים והאסורים המנויים בתוספת הראשונה והיא אינה מבדילה בין סוגי סמים שונים מבחינת העונש. כלומר, סחר בסם הקנאביס (הנחשב לסם "קל") – לא יהיה עליו עונש יותר קל מסחר בסם GBL (סם אונס שנחשב לסם קשה ומסוכן). בשנים האחרונות חל שינוי ביחס לסם הקנאביס – מדיניות הכלה ואי הפללה, אך השינוי מתייחס לעבירת ההחזקה והשימוש בסם ולא לעבירת הסחר בסם.

סוג הסם כן חשוב מבחינת הכמות שנמצאה אצל המחזיק, על מנת לקבוע האם הייתה לו כוונה לסחור בסם או להחזיק בסם לשימוש עצמי. בפקודת הסמים ישנה רשימה של כמויות לפי סוג הסם שהחזקתן תיחשב להחזקה לשימוש עצמי. למשל, מי שמחזיק בקנאביס עד 15 גרם – זה נחשב להחזקה לשימוש עצמי. לעומת זאת, מי שהחזיק בקוקאין עד 0.3 גרם – זה נחשב להחזקה לשימוש עצמי. מי שהחזיק בכמות יותר גדולה מזו ייחשב כמי שהתכוון לסחור בסם. ושימו לב, ככל שהסם נחשב לסם יותר קשה, כך פוחתת הכמות המקסימאלית שתיחשב להחזקה לשימוש עצמי.

החמרת הענישה על פני שנים

למרות שינוי הגישה וההקלות הנוגעות לשימוש והחזקה של סם הקנאביס, העבר מוכיח כי הגישה ביחס לסחר בסמים רק הלך והחמיר עם השנים. עבירת הסחר בסמים היא עבירה חמורה לכל הדעות, שכן מטרת אכיפתה היא מניעה של הפצת סמים בקרב האוכלוסיה, מיגור הרס חייהם של אנשים המכורים לסמים ולהביא לצמצום של מעגל הפשיעה שהתפתח סביב הסחר והשימוש בסמים.

בשנת 1936 העונש המקסימאלי בגין עבירת הסחר בסמים היה עד 5 שנות מאסר ואילו בשנת 1943 הפקודה תוקנה והעונש המירבי בגין עבירה זו נקבע לעד 10 שנות מאסר. בשנת 1979 הפקודה תוקנה בפעם השניה והעונש המקסימאלי נקבע על עד 15 שנות מאסר ובשנת 1989 הפקודה תוקנה בפעם השלישית ונקבע עונש מקסימאלי העומד על עד 20 שנות מאסר.

ההחמרה בענישה היא למעשה תמונת ראי לשכיחות עבירת הסחר בסמים שעם השנים הפכה להיות יותר משתלמת כלכלית ויותר קלה לביצוע. הערכות השווי של הסחר הבינלאומי בסמים בלתי חוקיים עומד על מעל ל-400 מיליארד דולר והשווי רק הולך ועולה משנה לשנה. כמו כן, עם התפתחות הטכנולוגיה ניתן היום לסחור בסמים בקלות מהבית דרך הרשת האפלה (DARK NET) או דרך הרשתות החברתיות כמו רשת הטלגראס.

גישת בתי המשפט לעבירת הסחר בסמים

גישת בתי המשפט לעבירת הסחר בסמים היא כי עבירה זו היא לא פחות ממכת מדינה, בעלת פונטציאל הרס אדיר לציבור ולרווחתו וכי יש למגר את התופעה ולהתייחס אליה ביד קשה. שופטים מתייחסים לסוחרי סמים כאל אנשים בעלי תאוות בצע – עשיית כסף קל היא המטרה העומדת לנגד עיניהם תוך שהם מנצלים את חולשתם של המכורים לסמים. כבוד השופט חשין ז"ל התייחס לכך בפסק דינו וכתב: "לעולם נזכור עבירת סמים מה היא ומה הם ערכי החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים – הם ואחרים שכמותם – אנשים שעיניהם אל בצע כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם.  אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד תום לגריפת כסף רע לכיסיהם. המערערים מוכרים סם מוות למי שמכרו את גופם לסם.." (פרשת קרדום – ע"פ 4998/95)

יחד עם זאת, באופן טבעי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו, תוך מתן שיקול דעת לאיזון שבין האינטרס הציבורי לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. כבוד השופט אילון כתב בפסק דינו: "גם בענישה של פשע נתעב כגון הפצת סם המוות למען בצע כסף, יש להביא בחשבון נסיבות אישיות מקלות וסיכויי שיקום." (ע"פ 329/87 בר און נ' מ"י).

שיקולים מקלים

כאשר בית המשפט גוזר את דינו של אדם שהורשע בסחר בסמים הוא ישקול מספר שיקולים עיקריים – למשל: האם לצד העבירה של הסחר בסמים, ביצע הנאשם עבירות נוספות? כמו שידול קטין לשימוש בסם. כמו כן, בית המשפט יבחן האם מדובר במקרה חד פעמי של אדם ש"סידר" סמים לחבריו או האם מדובר בסוחר המבצע עסקאות סמים כדבר שבשגרה. גם עברו הפלילי של המורשע הוא שיקול – בית המשפט יבחן האם המורשע ביצע בעבר עבירות סמים.

מעבר לכך, בית המשפט ישקול את נסיבותיו האישיות של המורשע – מצבו הבריאותי, הכלכלי, נסיבות חייו והאם לקח אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה עליהם.

החשיבות בייצוג של עורך דין פלילי בעבירות של סחר בסמים

כפי שהוזכר לעיל, על אף השינויים וההקלות בכל הנוגע לסם הקנאביס, בתי המשפט מתייחסים לעבירות הסחר בסמים בחומרה רבה. עם זאת, נסיבות מקלות יכולות להביא להפחתה בענישה. לכן, ישנה חשיבות עליונה להתייעצות בעורך דין פלילי מיומן, מקצועי ומנוסה כבר משלב החקירה במשטרה, דרך ההליך בבית המשפט ועד לגזר הדין או הזיכוי.

משרדו על עורך הדין בנימין בן נתן מתמחה בייצוג חשודים בעבירות סמים מכל הסוגים והוא בעל ניסיון רב ועשיר בתחום.

אם הנכם חשודים או נאשמים בעבירות סמים. אנא פנו לקבלת ייעוץ משפטי בכל עת.

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר