מאמר מעצר עד לתום ההליכים

 

בשונה מהמעצר לצורכי חקירה (מעצר ימים) מעצר עד לתום ההליכים נעשה כאשר היחידה החוקרת השלימה את חקירתה וסיימה את מלאכת איסוף הראיות. לאחר שהסתיימה חקירה בעניינו של אדם מסוים, היחידה החוקרת פונה לרשות התביעה {תביעות משטרתיות או פרקליטות} המתאימה ומציגה בפניהם את הראיות שנאספו. רשות התביעה יכולה קבל מספר החלטות. ראשית, יכולה רשות התביעה להחליט שלא נאספו די ראיות היכולות להביא להרשעתו של האדם הנדון, ומשכך לקבל החלטה, כי לא יוגש בעניינו של אותו אדם כתב אישום. שנית, יכולה רשות התביעה להחליט שנאספו כלפי האדם הנדון די ראיות לצורך הגשת כתב אישום. ואולם, במקרה הספציפי שהובא בפניהם, אין מקום שכתב האישום יוגש בהליך מהיר, וכי אין הצדקה בעניין זה ובנסיבותיו של אדם זה בכדי להגיש בקשה למעצרו עד לתום ההליכים. האפשרות השלישית, הינה שרשות התביעה שהובא בפניה חומר ראיות בעניינו של אדם מסוים תחליט על העמדתו לדין בהליך מהיר, תבקש להגיש כתב אישום בעניינו של אותו אדם בעודו עצור {עוד משלב מעצר הימים} ולהגיש לבית המשפט, ביחד עם כתב האישום, בקשה למעצרו של אותו האדם עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

 

משמעות ההחלטה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים הינה, כי אדם אשר מתנהל כנגדו הליך בבית משפט בעניין כלשהו יצטרך לשהות משך כל זמן המשפט מאחורי סורג ובריח. דהיינו, עד שההליך בעניינו יסתיים, בין אם בזיכוי במידה והוא כפר באישומים המיוחסים לו ובסיום ההליך השופט זיכה אותו. ובין אם בהרשעה שהתקבלה על ידי הודאתו בכתב האישום או שהוחלט שלא לזכותו לאחר שהוא כפר בעובדות כתב האישום והתנהל הליך הוכחות.

 

בקשה למעצר עד לתום ההליכים תוגש בצירוף כתב האישום המפרט את המעשים המיוחסים לנאשם. בבקשה עצמה על היחידה התובעת לפרט את עילת המעצר כנגד הנאשם, תמצית הראיות שנאספו, את עברו הפלילי, מאסרים על תנאי שתלוים ועומדים כנגדו וכו'. כמו כן, בקשת מעצר עד לתום ההליכים יכולה לעיתים לכלול בתוכה גם אפשרות לחלופת מעצר {מעצר בית, הרחקה מאיזור מסוים וכו'} וקביעת ערבויות שיבואו במקום מעצר מאחורי סורג ובריח. בשלב זה שלאחר הגשת כתב האישום, לראשונה, יש זכות לנאשם ולעורך דינו לעיין בחומר הראיות שנאסף {להבדיל משלב מעצר הימים שם אין זכות לעיין בראיות שנאספו}.

 

עם הגשת הבקשה למעצר עד לתום ההליכים מתנהל למעשה הליך כפול. דהיינו, הליך שנידון בנפרד בבקשת התביעות למעצר עד לתום ההליכים. והליך אחר, נפרד, יתקיים בפני שופט אחר באשר לשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם.

 

בחינת הבקשה:

על בית המשפט הבוחן את בקשת המעצר לקיים דיון בבקשת התביעות. דיון זה מתבצע בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים). הכלל הבסיסי שעל פיו פועל בית המשפט, ובלעדיו לא ייתכן מעצרו של אדם עד לתום ההליכים, הינו, קיומם של ראיות לכאורה שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, זה הדבר הראשון על השופט לבדוק, מבלי זה לא ייתכן מעצרו של אדם עד לתום ההליכים.

 

ייצוג על ידי עורך דין פלילי בשלב זה הינו בעל חשיבות מירבית. שכן, עורך דין פלילי מנוסה בשלב הזה, לאחר שהעתיק את חומר הראיות שנאסף בידי היחידה החוקרת וכעת משמש כבסיס לכתב האישום, יכול למעשה לראשונה לבחון אותו בעיניי סניגור, שהאינטרס הראשון שלו הינו ייצגו של האדם ששכר אותו.

 

עורך דין פלילי מנוסה יידע לנתח את חומר הראיות ובמידת הצורך לטעון בפני בית המשפט לכך שאין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם ו/או לטעון שקיים כרסום בראיות התביעה. עורך דין פלילי מנוסה יידע גם לא לחשוף את קו ההגנה של הלקוח שלו, וזאת על מנת שלא לאפשר לתביעה להתכונן ו/או לבצע השלמת חקירה לאחר שמחדל חקירה כלשהו נחשף.

 

חשוב לזכור, שבשלב זה, בית המשפט מסתכל על החומר הגולמי שנאסף בלבד ואינו שומע עדים או דן בראיות. שלב זה הינו מהותי ביותר. שכן, בהמשך, ההחלטה על מעצרו של הנאשם או שיחרורו יתבססו בין השאר, גם על השאלה האם יש כרסום בראיות התביעה. יש לציין, שבמרבית התיקים הפליליים שמוגשים על ידי התביעה שמתלווה אליהם בקשה למעצר עד לתום ההליכים, יש ראיות לכאורה, והשאלה היא בדרך כלל באשר לעוצמת הכרסום בראיות לכאורה.

 

עילות המעצר:

בשלב זה, לאחר שבית המשפט שמע את הטיעונים באשר לראיות לכאורה. במידה וקבע כי אין ראיות לכאורה, עליו לשחרר את הנאשם ללא דיחוי. במידה ובית המשפט קבע שקיימות ראיות לכאורה ו/או שמתקיים כרסום בראיות לכאורה. עליו לעבור לשלב הבא שהינו בחינת המסוכנות הצפויה מאותו אדם במידה וישוחרר. בחינה זו נעשית על ידי מספר פרטמטרים שבינהם מהות העבירה המיוחסת לנאשם, יש עבירות שהמחוקק קבע חזקה שעצם ביצוען מעלה חשש למסוכנות. לדוגמא עבירות סמים שאינן עוון, עבירות אלימות קשות שנעשות תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירות אלימות במשפחה, עבירות בטחון וכו'.

 

גם במידה ואין חזקת מסוכנות, עדיין בית המשפט יכול לקבוע שביצוע עבירה מסויימת בנסיבות מסויומות יכולות בנסיבות של נאשם ספציפי להקים עילת מעצר עד לתום ההליכים מכח מסוכנות. כך לדוגמא בית המשפט בוחן את עברו הפלילי של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה שמיוחסת לו, קיומו של מאסר על תנאי, החשש שמא שחרור הנאשם יסכן את ביטחונו של אדם כלשהו.

 

עילה נוספת שבגינה בית המשפט יכול להורות על מעצרו של הנאשם מתקיימת במידה וקיים חשש שמא שחרורו של הנאשם יוביל לשיבוש מהלכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או מריצוי עונש מאסר או יביא להעלמת רכוש. וכן, השפעה על עדים או שקיים חשש שהשחרור יביא לפגיעה בראיות בדרך זו או אחרת.

 

בחינת חלופה:

לאחר בחינת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ובהנחה שכל אלא מתקיימים על בית המשפט לבחון אפשרות להורות על שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר אשר פגיעה בחירותו של הנאשם הינה פחותה. הכלל קובע כי מעצר עד לתום ההליכים איננו מקדמה על חשבון העונש וחובה על בית המשפט לבחון חלופה שתפגע פחות בנאשם.

 

בחינה לשחרורו לחלופה יכול שתיעשה על ידי בית המשפט אשר ייבחן בעצמו את החלופה המוצעת לו ויקבע אם יש בה בכדי להפחית מהסיכון הכרוך בשחרורו של הנאשם. כמו כן, בית המשפט יכול להחליט ששירות המבחן, ייפגש עם הנאשם ועם החלופה המוצעת וייתן המלצתו באשר לאפשרות שיחרורו של הנאשם לחלופת המעצר. במידה והופנה אדם לשירות המבחן, יתייחס שירות המבחן, גם לצורך בשחרור בתנאים מגבילים כדוגמת מעצר בית מלא או חלקו, האפשרות ליציאה לעבודה, שעות התאוורות, מיקום מעצר הבית, חלופה טיפולית כלשהי וכו'.

 

ערר:

על החלטת בית המשפט לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים יש זכות להגיש ערר לבית המשפט המצוי בערכאה גבוהה יותר. דהיינו, אם החלטת המעצר עד לתום ההליכים ניתנה בבית המשפט המחוזי ישנה זכות להגיש ערר לבית המשפט העליון; אם החלטת המעצר עד לתום ההליכים ניתנה בבית משפט שלום, ניתן להגיש ערר בזכות לבית המשפט המחוזי. כאשר במקרה זה, במידה ורוצים לערור פעם נוספת על החלטת בית המשפט המחוזי, יש לקבל רשות לערור מבית המשפט העליון.

 

משך תקופת המעצר:

בחוק קיימת הגבלה באשר לאורך הזמן בו אדם יכול לשהות במעצר בעת ניהול משפטו והחוק קובע כי על המשפט להסתיים בפרק זמן של 9 חודשים. לא הסתיים המשפט בהרשעה תוך תשעה חודשים, יש לשחרר את הנאשם. אלא אם כן, הוגשה לבית המשפט העליון בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים . השיקולים אליהם ייתייחס ביתה משפט העליון בטרם יחליט באם להאריך את המעצר מעבר לתשעה חודשים הינם: באיזה שלב מצוי המשפט – כאשר המשפט מצוי לקראת סיומו ייטה בית המשפט העליון להאריך את המעצר; מהות העבירה – ככל שהעבירה חמורה יותר כל הסיכוי שבית המשפט העליון יקבל את הבקשה הינו גדול יותר; מורכבות המשפט – כאשר מדובר בתיק שבו היקף חקירה גדול ו/או כמות עדים גדולה או שיש בו חקירות ארוכות ומרכבות – ייטה בית המשפט לקבל בקשה למעצר מעבר לתשעה חודשים ;נסיבות בהן העיכוב נגרם כתוצאה מהתנהלות הנאשם או ההגנה וכו'.

 

סיכום:

חשיבות הימצאותו של עורך דין פלילי בשלב המעצר עד לתום ההליכים הינה בעלת חשיבות רבה. עורך דין פלילי מקצועי יידע לנהל את ההליך כך שבסופו של דבר החלטת בית המשפט תורה על שיחרור הלקוח ממעצרו.

 

להתייעצות נוספת ניתן לפנות  ללא התחייבות לעו"ד בנימין בן נתן

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר

זיכוי נאשם מעבירת התפרצות

בית משפט השלום בתל אביב מקבל את עמדתו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן ומזכה נאשם מעבירת התפרצות וזאת על אף עדות של שוטר ועד