בית משפט השלום ברמלה מקבל את עמדתו של עורך דין פלילי בנימין בן נתן ומחליט לזכות נאשם שתקף באלימות את ביתו הקטינה ואיים על אשתו.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה של ממש ואיומים.
על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 03.09.11 בשעות הבוקר בעת שהיה תחת השפעת אלכוהול, ביקש הנאשם מרעייתו ומבנותיו לעזוב את דירתם ולהשאירו לבד עם בנו. לאחר שרעיית הנאשם שאלה מדוע, הנאשם איים עליה ואמר שאם לא תעשה כדבריו הוא יהרוג אותה ואת ילדיהם.
בשל צעקות שנשמעו בדירה, התעוררה ביתם הקטנה משנתה וניגשה לסלון, שם היא פגשה בנאשם. כאשר ניגשה הבת הקטינה למכשיר הנייד, נטל אותו הנאשם מידיה והשליך אותו לעברה. כתוצאה מכן נגרם לקטינה חבלה במצחה בדמות אדמומיות ונפיחות קלה.
הנאשם, באמצעות בא-כוחו עוה"ד בנימין בן נתן, כפר במיוחס לו וטען כי המאשימה סומכת את הרשעת הנאשם על עדויות אשר נתגלו כבלתי אמינות. בא-כוח הנאשם טען כי עלו סתירות רבות בגרסת הבת המתלוננת והציג אותם בפני בית המשפט. כמו כן, טען כי הנאשם בעצמו הציג חבלות בפני השוטרים וכי היה נכון לחקור את תלונת הנאשם לעומק, לצלם את חבלותיו ולבצע עימותים בהתאם.
ב"כ הפרקליטות ביקשה להרשיע את הנאשם. שכן לדבריה עדויות המתלוננות אמינות ומגובות בתיעוד של החבלות שנגרמו לקטינה.
בהכרעת הדין שניתנה ביום 18.04.13 על ידי כבוד השופטת ליאורה פרנקל שיפמן, קיבל בית המשפט את עמדת בא כוח הנאשם עו"ד פלילי בנימין בן נתן והורה על זיכויו של הנאשם.
בית המשפט קבע באשר לעבירות האלימות כי מגרסת הקטינה המתלוננת לא עלה תיאור חד משמעי לגבי האירוע וכאמור, במשפט הפלילי על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בעובדות כתב האישום, וכי לא הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשם השליך את הטלפון לעבר המתלוננת. ובנוסף, לא הוצגו עדויות או ראיות נוספות שיתמכו בעובדות כתב האישום.
בנוגע לעבירת האיומים קבע בית המשפט כי התביעה לא הוכיחה את הנדרש על מנת להורות על הרשעת הנאשם בעבירת האיומים וזאת בשל חוסר האמון שביהמ"ש נותן לגרסת אישתו של הנאשם.
על כן, בית המשפט החליט לזכות את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מחמת הספק.
