בקשה להחזרת תפוס – השבת רכוש תפוס

לעיתים קרובות המשטרה תופסת רכוש של אזרחים ומחרימה אותו במסגרת חקירה או אירוע פלילי כלשהו. אם נחקרתם במשטרה והוחלט על תפיסת רכוש השייך לכם – כמו מחשב נייד, טלפון חכם או רכב, דעו כי קיימות דרכים להשבת הרכוש באמצעות עורך דין המנוסה בכך. במאמר הבא, נסביר את הסמכות של המשטרה לתפוס רכוש ובאילו דרכים ניתן להשיב אותו אליכם בהקדם.

אם כן, כפי שציינו במבוא, תפיסת רכוש על ידי המשטרה הוא אירוע שכיח – אדם מעוכב או נעצר לחקירה שבמסגרתה הרכוש של אותו אדם חשוד, נתפס. בדרך כלל, המדובר ברכוש אישי ובעל ערך רב לאותו חשוד ושתפיסתו עלולה לפגוע בשגרת יומו: טלפון חכם, מחשב נייד, רכב, כסף מזומן, המחאות, תעודות ועוד.

פעמים רבות, גם לאחר שהחשוד משוחרר ממעצר בתום חקירתו, המשטרה תמשיך להחזיק ברכושו והוא נותר בידיה כ"שבוי". גם אם לרכוש אין שום קשר לחקירה המתנהלת או לחשדות כנגד אותו אדם, לרוב המשטרה תסרב להשיב את הרכוש והיא עלולה להחזיק בו לתקופות ארוכות ועד אשר אותו אדם ירים ידיים ויזניח אותו במשרדי התחנה להעלות בהם אבק.
הסמכויות החוקיות של המשטרה לתפיסת רכוש:

סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי קובע כי למשטרה יש סמכות לתפוס רכוש, ללא צו בית משפט, למשך 180 ימים כאשר קיים יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה, או במקרה בו הרכוש עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שהוא ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

סעיף 32(ב) מחריג מכלל זה תפיסה של מחשב או חומר מחשב: מחשב הנמצא בשימוש של מוסד כלשהו – נדרש צו בית משפט לתפיסתו, בהתאם לנסיבות בהן ניתן הצו. אם מדובר במחשב פרטי, תפיסתו יכולה להיות גם ללא צו, אך לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

למשטרה יש אפשרות להאריך את התקופות אמורות על ידי הגשת בקשה לבית המשפט – דבר שבדרך כלל לא קורה. ככלל, אם עברו 180 ימים (6 חודשים) והמשטרה לא הגישה בקשה לקבלת ארכה או הגישה כתב אישום, החוק קובע כי עליה להשיב את התפוסים לבעליהם לאלתר ומבלי להפעיל שיקול דעת כלשהו. יחד עם זאת בפועל, המשטרה לא מתנדבת להשיב את התפוסים לבעליהם ולמעשה, היא מחזיקה ברכוש שלא כדין. הדבר מצריך פנייה לבית המשפט על פי סעיף 34 לפקודה – בקשה להשבת תפוס – שבמסגרתה, בית המשפט יבחן את טענות הצדדים לעניין ויחליט האם יש לבצע השבת הרכוש בתנאים מסוימים או ללא כל תנאי.

תפיסת רכוש מהווה פגיעה בזכויות יסוד

ראשית, נציין כי תפיסתו של רכוש או חפץ מסוים על ידי המשטרה מהווה פגיעה בזכויות יסוד למשל, בזכות הקניין על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן, אם החפץ שימש את בעליו במסגרת עיסוקו (נשק של מאבטח, רכב של שליח וכד') הדבר מהווה גם פגיעה בזכות יסוד חופש העיסוק. תפיסה של טלפון חכם או מחשב נייד המכיל תמונות אישיות, מיילים התכתבויות אישיות ועוד, מהווה פגיעה בזכות לפרטיות. כך, שלא ניתן לומר שתפיסת רכוש הוא עניין של מה בכך וגם בתי המשפט מתייחסים לעניין זה בכובד ראש – בבש"פ 7715/97 משה חג'ג' נ' מדינת ישראל (פרשה חמורה של סחר בסמים) פסק בית המשפט העליון כי: "תפיסה בפועל של הרכוש היא האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד."

גם בפס"ד הת (ת"א) 40969-08-10 יצחק מוסלטי נ' מדינת ישראל, כבוד השופט שמאי בקר כתב: "כאשר ביד המדינה ניתנת סמכות כה מרחיקת לכת, המתירה לה לפגוע בקניינו של הפרט, עד כדי תפיסת רכושו של מי שחשוד כי נטל חלק בביצוע פשע, עוד טרם הוחלט כלל להגיש כתב אישום, וזאת לתקופה ארוכה מאוד… הרי שברי כי חובה עליה להקפיד ולעמוד על קוצו של יו"ד, בהפעילה את אותה סמכות."

כפי שציינו, החרמת רכוש על ידי המשטרה יכולה להוביל לפגיעה ממשית בשגרה של אדם. רק תתארו לכם מצב בו המשטרה יכולה בקלות לקחת לכם את הטלפון הנייד, הרכב, המחשב האישי שלכם… הדבר יכול להיות מעיק ומרגיז, בעיקר כשהחפץ שהוחרם משמש אתכם ביומיום. אז מה יש ביכולתך לעשות כדי להשיב את החפץ לידיך?

בקשה להשבת תפוס

ראשית, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין מיומן שיסייע לכם בהגשת בקשה להשבת תפוס. בדרך כלל, תיעשה תחילה פנייה לגורמים במשטרה לבחינת האפשרות לשחרור התפוס. במקרים מסוימים, ייתכן והמשטרה תשחרר את התפוס אם נכחה לראות כי התיק לא מבשיל לכדי הגשת כתב אישום. אם המשטרה מסרבת לשחרר את התפוס, לא אבדה הדרך. יש אפשרות לפנות לבית המשפט שבסמכותו נמצאת היחידה החוקרת בבקשה שנקראת "בקשה להחזרת תפוס".

לעיתים בית המשפט לא יקבל את הבקשה אם לא נעשתה פנייה קודמת ליחידה החוקרת. במידה והיחידה החוקרת לא נענתה לבקשה, ניתן לציין בפני בית המשפט את הפנייה הקודמת ליחידה החוקרת וכי לא ניתנה תגובתה עד למועד הגשת הבקשה.

מבחינת הטענות המשפטיות בבקשה להחזרת תפוס, יש להבחין בין חפץ שהחזקתו מותרת על פי חוק כמו רכב או מסמכים חשובים, לבין חפץ שהחזקתו אסורה על פי דין, כמו סמים או נשק לא חוקי. לעניין זה, בית המשפט העליון קבע בבג"צ פרידנברג (בג"צ 2393/91) כי המשטרה תמשיך להחזיק במטבע זר מזויף (חפץ שהחזקתו אסורה על פי חוק) גם לאחר 6 חודשים וגם אם היה שיהוי בהגשת בקשת מתן הארכה להחזקת התפוס.

לעומת זאת, בבש"פ 6689/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון הורה למשטרה להשיב לבעליו ציוד למשחקי הימורים לאחר שתיק החקירה נגד המבקש נגנז מחוסר ראיות. במקרה זה, חלפו 6 חודשים מיום התפיסה והמשטרה הגישה בקשה להארכת המועד רק לאחר שהוגשה בקשה להשבת תפוס. כבוד השופטת (בדימוס) שטרסברג כהן כתבה בפסק הדין: "כאשר על הכף מונחת זכות יסוד של הפרט על קניינו ומנגד סמכות הרשות ליטול ממנה את קניינו, על הרשות למלא בקפדנות אחר הוראות החוק ולנקוט את הצעדים המתחייבים ממנו כדי להפעיל את סמכותה. דרישה זו איננה פורמאלית גרידא. היא נובעת מתפיסת יסוד של המחוקק ושל השיטה בדבר האיזון ההולם בין צורכי הציבור ובין זכויות הפרט, ואין להקל ראש בצעדים שיש לנוקטם בדרך לפגיעה באותן זכויות".

עד כה, ציינו מקרים בהם הוגשה בקשה להשבת תפוס כשהמשטרה החזיקה בהם שלא כדין. האם זה אומר שאם המשטרה מחזיקה בחפץ כלשהו כדין, אין אפשרות להשיב אותו? התשובה לשאלה זו, היא לא. קיימים מצבים מסוימים שגם אם התפיסה וההחזקה כדין ניתן לבצע השבה של התפוס.

כאשר המשטרה מחזיקה בתפוס, עליה להוכיח לבית המשפט כי היא עומדת ברף הראייתי הדרוש להחזקת התפוס, כפי שציינו מקודם – יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה וכי החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה (על פי סעיף 32 לפקודה). בבש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל נקבע: "למצער בשלב בו טרם הוגש כתב אישום נותר הרף הראייתי של יסוד סביר להניח… וזאת גם במסגרת הביקורת השיפוטית. עם זאת, אעיר כי גם אם ישנו יסוד סביר להניח כי החפץ קשור בביצוע עבירה אך ישנו סיכוי נמוך להגשת כתב אישום (מטעמים שאינם ראייתיים), יהיה מקום לשקול שחרור החפץ התפוס."

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת חלופות תפיסה:

במסגרת הבקשה להשבת תפוס בית המשפט ייבחן את עיקרון המידתיות שבפעולת התפיסה ביחס לתועלת המופקת ממנה, על פי מבחן משולש שקבע בית המשפט העליון:

מבחן ההתאמה – בוחנת האם פעולת המשטרה מתאימה להשגת המטרה.

מבחן הפגיעה הפחותה – בחינת אפשרויות פעולה נוספות הגורמות לפגיעה פחותה ואשר ישיגו את המטרה.

מבחן היחסיות – בוחנת האם היחס בין הפגיעה לתועלת הוא יחס סביר.

יש להדגיש כי הסכמתו של בית המשפט לשחרר תפוס כפופה לכך שהוא השתכנע כי התפוס אינו משמש כראיה בהליך משפטי.
על פי בש"פ 342/06 חב' לרגו נ' מדינת ישראל נקבע כי יש לערוך איזון בין תפיסת החפץ לבין הפגיעה בזכות הקניין ולבחון האם היא מידתית. בית המשפט העליון החזיר את הדיון למחוזי והנחה אותו לבחון חלופת תפיסה לצמ"ה ששימש לכרייה בלתי חוקית של חול.

דוגמא לחלופת תפיסה נקבעה בבש"פ 2567/09 אבו סביתאן נ' מדינת ישראל. רכב ששימש לביצוע עבירות חמורות – נקבע כי יש להפקיד 30% מערך הרכב כבטוחה לשחרורו לחלופת תפיסה.

סוף דבר:

השבת תפוס הוא הליך צדדי ומקביל להליך הפלילי העיקרי שלרוב לא מקבל את הזרקור הראוי. כאמור, כאשר נלקח מכם חפץ אישי, הדבר מהווה פגיעה משמעותית המשנה את החיים ואת המציאות ובמקרה כזה, הליך של השבת תפוס מקבל משנה תוקף והופך להיות הליך שהוא לא פחות קריטי לחשוד מניהול ההליך העיקרי נגדו.

לכן, אם המשטרה החרימה לכם חפץ אישי ויקר ערך, דעו כי קיימות כמה וכמה דרכים להשבת החפץ וכי לא אבד עליו הקלח. יש אפשרות לפנות ישירות לגורמי האכיפה, התביעה ולערכאות משפטיות. בשל מורכבות העניין, ישנה חשיבות רבה בפנייה לקבלת ייעוץ מעורך דין מיומן, מקצועי ומנוסה.

אל תהססו לפנות לייעוץ אצל עורך דין פלילי בכל עת.

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר

עבירות בנשק קר – שימוש בנשק קר

עבירות בנשק קר נחשבות לעבירות פליליות שכיחות ונפוצות במדינת ישראל. בתי המשפט וגורמי האכיפה נאלצים להתמודד עם סוגיה זו כל העת ולכן, עבירות בנשק קר