בקשה לשינוי עילת סגירת תיק – איך משנים את עילת הסגירה בתיק

כאשר המשטרה פותחת תיק פלילי, התיק יירשם במרשם הפלילי של החשוד. אחרי סיום החקירה, המשטרה תעביר את התיק ואת חומרי החקירה לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות, שם יוחלט האם להגיש כתב אישום או האם לסגור את התיק. רבים סוברים כי אם תיק החקירה נסגר, אזי הם יכולים להניח את העניין מאחוריהם. זאת, מבלי לדעת כי לעילת סגירת התיק (הסיבה בגינה התיק נסגר) יש משמעות והשלכות. רבים אינם מודעים לכך שגם אם הוחלט לסגור את תיק החקירה נגדם, יהיו מקרים בהם הרישום הפלילי לא יימחק, יהיה חשוף לגורמים שונים ויפגע בסיכוייו של האדם להתקבל למקומות עבודה מסוימים ולהתקדם מקצועית. במאמר הבא נסביר על עילות הסגירה השונות, כיצד ניתן לשנות עילת סגירת תיק ומדוע מדובר בעניין מהותי.

עילות סגירת תיקים פליליים

כאשר חקירת משטרה מסתיימת ורשויות התביעה החליטו שלא להגיש כנגד החשוד כתב אישום, התיק הפלילי נגדו ייסגר והודעה בכתב בדבר ההחלטה שלא להעמידו לדין תישלח אליו בדואר. ההחלטה תכלול את עילת הסגירה של התיק, אשר מלמדת מהי הסיבה בגינה נסגר התיק כנגד החשוד, כמה חזקות הראיות שנאספו נגדו ומהי מידת אחריותו למעשה. קיימות חמש עילות סגירת תיק אפשריות, כשלכל אחת מהן יש משמעות שונה:

חוסר ראיות (העדר ראיות מספיקות) –  עילה זו למעשה מלמדת כי קיים חשד כלפי החשוד, אך אין די ראיות בידי הרשות החוקרת בכדי להוכיח את העבירה המיוחסת לו ועל מנת לבסס את הרשעתו בפלילים.

חוסר עניין לציבור (מכלול הראיות אינן מקימות הצדקה להמשך חקירה) –  מדובר בעילת סגירה ערכית והיא נוגעת למצבים בהם ישנם מספיק ראיות נגד החשוד, אך אין תועלת ציבורית בהעמדתו לדין פלילי. עילה זו למעשה, מלמדת על חומרת העבירה המיוחסת לחשוד והנזק שנגרם בעקבותיה, מצבו האישי של החשוד, עמדת הקורבן ביחס למעשה העבירה והאינטרס של המדינה. למשל, אם מחוסר בית גנב מזון מחנות מכולת – אין ספק כי במבט "יבש" על המקרה, מדובר בגניבה שהיא עבירה פלילית לכל דבר ועניין. אך בשל נסיבות המקרה, סביר להניח כי מקרה כזה ייסגר בשל חוסר עניין לציבור.

מכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה –  עילה המלמדת, כי כלל החומר הראייתי שנאסף אינו מצדיק ניהול חקירה פלילית לאור נסיבות האירוע כמכלול.

סגירת תיק בהסדר מותנה  –  כאשר התיק מגיע לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות, יש להם את הסמכות להחליט לסגור את התיק בעילה של "הסדר מותנה" בתנאים מסוימים. כלומר, גם אם קיימות ראיות מספיקות להוכחת האשמה, התביעה מציעה לחשוד הסדר שבמסגרתו, הוא יודה באשמה ויישא בעונש קל יחסית (קנס או פיצוי עד סכום מסוים, של"צ, התחייבות להימנע מעבירה, פסילת רישיון נהיגה או רישיון נשק וכד') ובתמורה התיק הפלילי נגדו ייסגר. זאת, על מנת לחסוך הן לתביעה והן לחשוד את ההליכים הפליליים בבית המשפט.

חוסר אשמה (העדר אשמה פלילית) –  עילה זו מלמדת, כי אין בחומר הראייתי שנאסף כדי לקשור את החשוד לביצוע העבירה, כך שלא ניתן לייחס לו כל אשמה.

המשמעות והעדיפות לסגירת תיק פלילי בעילה של "חוסר אשמה"

מתוך כל חמשת העילות שצוינו לעיל, עילת סגירה מ"חוסר אשמה" היא היחידה שתביא למחיקה של התיק מהרישום הפלילי והמשטרתי. זאת, להבדיל מכל שאר העילות שסגירת תיק פלילי בגינן, תותיר את הרישום הפלילי כאות קין על מצחו של החשוד, יחד עם הספק ביחס לחפותו.

עניין זה הוא מהותי ובעל השלכות משמעותיות על עתידו של כל אדם. על אף שבאופן עקרוני, הרישום הפלילי הוא חסוי (ורק לאדם נשוא הרישום זכות לעיין בו) ישנם גופים שהמרשם פתוח עבורם, כגון: המשטרה, השב"כ, המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון שדה של צה"ל. זאת, בנוסף לרשימה של גופים ובעלי תפקידים שהחוק קובע, כי המשטרה תמסור להם מידע מהמרשם הפלילי לשם מילוי תפקידם. סך הכל, מדובר ברשימה של מעל ל-50 גופים ובעלי תפקידים.

וגם אם לא מדובר באחד מן הגופים הללו, לעיתים בעת קבלה למקומות עבודה מסוימים יידרש מאיתנו להוציא "תעודת יושר" מהמשטרה שהוא למעשה, אישור רישמי על העדר רישום פלילי.

איו צורך להדגיש, כי לרישום פלילי יכולה להיות השפעה שלילית על חייו של אדם ועלולה להוות פגיעה במוניטין שלו ובשמו הטוב. הדבר עלול להוות חסם ממשי מקבלת משרות ציבוריות, תפקידים ביטחוניים ומהתקדמות מקצועית בכלל.

כיצד ניתן לשנות את עילת סגירת התיק כך שהרישום הפלילי יימחק?

למרות כל שציינו במאמר עד כה, אנו מדגישים כי אין מדובר בגזירת גורל. קיימות מספר אפשרויות ודרכי פעולה למחיקת הרישום הפלילי והמשטרתי.

על פי סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי: "על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה…"

ההחלטה על עילת סגירת התיק מצויה בידי הרשות התובעת ועל כן, יש לפנות אליה בבקשה לשינוי עילת סגירת התיק תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.

ניתן יהיה להפוך את ההחלטה של הרשות התובעת, כאשר אין ראיות הקושרות את החשוד למעשה הפלילי, כאשר הראיות הקיימות נגדו אינן חזקות מספיק או כשניתן לסתור אותן. גם נימוק של פגיעה ממשית בעתידו של החשוד, באמינותו ויושרתו המקצועית, תוכל להוות סיבה לשינוי עילת סגירת התיק לעילה של "חוסר אשמה".

בקשה כזאת דורשת ניתוח דקדקני של חומר הראיות המצוי בתיק והיא תישען בעיקרה על טיעונים משפטיים. הדבר דורש מיומנות מבוססת ניסיון והכרה של חומר הראיות, החוק וסדרי הדין. על כן, ישנה חשיבות עליונה בפנייה לעורך דין פלילי מקצועי, מנוסה ומיומן לקבלת ייעוץ וסיוע בהגשת הבקשה.

במידה והוחלט לפתוח את התיק מחדש, כל מה שנכתב במסגרת הבקשה, יכול לשמש נגדך! על כן, כלל לא מומלץ להגיש בקשה כאמור, באופן עצמאי.

הנחיות היועמ"ש והפסיקה בדבר סגירת תיקים פליליים

פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, פרסם בתחילת שנת 2018 הנחיה חדשה הקובעת כי: "אם קיים סיכוי נמוך שהחשוד ביצע את העבירה, עילת הסגירה תהיה היעדר אשמה ולא חוסר ראיות." כאשר המשמעות העיקרית היא שסגירת תיק מהעדר אשמה לא רק תמחק את הרישום אלא גם תחסום את האפשרות לפתיחת התיק הפלילי מחדש.

בבג"צ 4539/92 קבלרו נ' היועמ"ש לממשלה נקבע: "אפשר בהחלט לתאר מקרים שיש בהם שמץ של ראיה ועם זאת, בהתחשב במהות הראיה, במשקל הראיה ובכל נסיבות המקרה, אין זה ראוי שהמשטרה או הפרקליטות יסתמכו על שמץ זה כדי להשאיר על כנו כתם של חשד באדם..."

המבחן הוא מבחן של היעדר ספק סביר בחפותו של החשוד – מצב בו ישנו שביב של ראייה אך מהותו, משקלו ונסיבות המקרה כמכלול אינן מצדיקות את הכתם של הרישום המשטרתי.

כמו כן, בבג"צ 6123/14 ארגמן נ' משטרת ישראל נקבע, כי למבחן זה יינתן פרשנות מקלה – מקום בו לא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום יש לתת לדברים פרשנות שתעלה בקנה אחד עם חזקת החפות, המחייבת סגירת תיק חקירה בעילה של היעדר אשמה.

הרציונאל בבסיסו של המבחן הוא כי שמו הטוב של אדם הוא הנכס היקר לו ביותר. מובן מדוע זה עקרוני לאדם מסוים לנקות את שמו ולהביא למחיקת החשדות נגדו, בעיקר כאשר הוא יודע שהוא חף מפשע וזאת, למרות שאולי קיימת ראייה כלשהי המצביעה אחרת. לכן, כאשר הפגיעה בהותרת עילת הסגירה על כנה אינה מידתית ביחס לטיבם ועוצמתם של החשדות המיוחסות לחשוד – יש לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה.

בבג"צ קבלרו נכתב עוד כי: "שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם”.

סוף דבר

חזקת החפות והזכות לשם טוב היא זכות בסיסית המוקנית לכל אדם – כל עוד לא הוכחה אשמתו. לכן, לעיתים אין זה צודק כי במקום בו הוחלט לסגור תיק פלילי נגד אדם מסוים, הרישום הפלילי או המשטרתי נגדו יהיה ככתם על חייו, עתידו ומקצועו וזאת מבלי שאשמתו הוכחה בבית המשפט. במקרים כאלה, קיימת האפשרות להגיש בקשה מתאימה לרשויות התביעה, על מנת לשנות את עילת סגירת התיק, כך שהרישום הפלילי או המשטרתי יימחק.

כפי שציינו, לשם כך יש צורך במיומנות משפטית ועל כן, ישנה חשיבות רבה בפנייה לעורך דין פלילי המנוסה בתחום על מנת שייצג את זכויותיכם על הצד הטוב ביותר.

אנא, אל תהססו לפנות לעורך דין פלילי בכל עת.

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר

עבירות בנשק קר – שימוש בנשק קר

עבירות בנשק קר נחשבות לעבירות פליליות שכיחות ונפוצות במדינת ישראל. בתי המשפט וגורמי האכיפה נאלצים להתמודד עם סוגיה זו כל העת ולכן, עבירות בנשק קר