אכיפה בררנית / אכיפה סלקטיבית במשפט הפלילי

האם קרה לכם פעם שקיבלתם קנס על חניה במקום אסור ושמתם לב כי הרכבים שחנו מאחוריכם ומלפניכם לא קיבלו קנס? כאילו הפקח או השוטר "דילגו" על הרכבים האחרים? זוהי אכיפה בררנית או אכיפה סלקטיבית. במאמר הבא נסביר מהי אכיפה בררנית ומה המשמעויות שלה, כיצד ניתן לפעול נגד אכיפה בררנית ואיך מוכיחים אותה בבית המשפט.

מהי אכיפה בררנית / אכיפה סלקטיבית?

בבג"צ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, כבוד השופט יצחק זמיר הגדיר מהי אכיפה בררנית: "אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה, לצורך אכיפה, בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא."

כלומר, אכיפה בררנית נוגדת את הזכות לשוויון ומהווה אפליה בין אנשים באותן סיטואציות או בסיטואציות דומות – בדיוק כמו הדוגמא שציינו במבוא.

אכיפה בררנית פוגעת בשוויון ובתחושת הצדק ובתי המשפט מתייחסים אליה בחומרה רבה –  "אכיפה סלקטיבית בלתי שוויונית של חוק לא תסכון ולא תעמוד", כך קבע כבוד השופט חשין בבג"צ 53/96 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר.

על כן, הוכחת טענה של אכיפה בררנית בבית המשפט, יכולה להוביל בתנאים מסויימים לכדי ביטול כתב אישום ואף להקלה בעונש.

פעולות של אכיפה בררנית לא מקבלות ביטוי רק בעולם המשפט הפלילי אלא גם בעולם המשפט המנהלי – רשויות האכיפה (משטרה, רשויות המס, עיריות וכד') מחויבות לנהוג באזרחים בהגינות, בתום לב ובאופן שוויוני שאם לא כן, אמון הציבור בהן יפגע באופן משמעותי.

אכיפה בררנית היא אחת מהעילות לטענת הגנה מן הצדק, שאם בית המשפט יקבל אותה, התוצאה היא ביטול כתב אישום (כולו או חלקו) או לעיכוב ההליך המשפטי.

אכיפה בררנית = הגנה מן הצדק

הגנה מן הצדק היא דוקטרינה שמקורה במשפט האנגלי והיא הוכרה לראשונה בע"פ 2910/94 יפת אח' נ' מדינת ישראל. כיום היא מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי והיא מקנה לבית המשפט בין היתר, את הסמכות להורות על ביטול כתב אישום מקום בו בית המשפט שוכנע שניהול ההליך הפלילי או הגשתו סותרים את עקרונות הצדק וההגינות המשפטית.

אכיפה בררנית היא אחד מהטעמים להכרה בהגנה מן הצדק – כך פסק בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין (בג"צ זקין כפי שצוין לעיל וכן גם בע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל).

טענת הגנה מן הצדק היא טענה מקדמית וכיתר הטענות המקדמיות, יש להעלות אותה מוקדם ככל האפשר, אך בהתחשב בתוצאות האפשריות של קבלת טענת הגנה מן הצדק, ניתן יהיה להעלות אותה גם בשלב אחר של המשפט ואפילו בשלב הערעור. ברע"פ 603/92 ברוד נ' מדינת ישראל נקבע כי בית המשפט רשאי להעלות טענה מקדמית אף מיוזמתו.

כאשר עלה חשש לאכיפה בררנית, ההגנה תטען מוקדם ככל האפשר לקיומה של הגנה מן הצדק. כפי שציינו, אם הטענה תתקבל בבית המשפט, תהיה לו הסמכות לבטל את כתב אישום או חלקים ממנו ואף להורות על עיכוב הליכים.

הוכחת אכיפה בררנית בבית המשפט

ככלל, נטל ההוכחה להגנה מן הצדק מטעמים של אכיפה בררנית מוטלת על ההגנה. בשלב הראשון על ההגנה להוכיח כי בוצעה לכאורה הבחנה לא רלוונטית בין אנשים בעלי נתונים שווים בסיטואציות דומות. אם הוכח הבסיס הראייתי כאמור, נטל ההוכחה יעבור לרשות האכיפה להוכיח כי ההבחנה נעשתה מטעמים של שיקולים עניינים ולא מתוך אפליה.

בהלכת בורוביץ (ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ) נקבע מבחן תלת-שלבי לבחינת החלת הגנה מן הצדק ולקביעת תוצאותיה של קבלת הטענה:

  1. זיהוי פגמים שנפלו בהליכים שננקטו וקביעת עוצמתם במנותק משאלת האשם.
  2. בחינת קיומו של ההליך למרות הפגמים – האם יש פגיעה חריפה בתחושת הצדק.
  3. בחינת ריפוי הפגמים באמצעים מתונים יותר מביטול כתב אישום.

בפסק דין בורוביץ, כבוד השופט אליקים רובינשטיין קבע: "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק… מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר." בפסק דין זה למשל, בית המשפט סירב לקבלת טענה מן הצדק בשל פגם בהעברת חומרי חקירה מהתביעה להגנה.

המשמעות היא שרק במקרים קיצוניים התוצאה של קבלת טענת הגנה מן הצדק תוביל לביטול כתב אישום. לרוב, התוצאה תהיה ביטול של אישומים מסוימים או תוביל להקלה בעונשו של מי שהורשע.

טענת אכיפה בררנית במסגרת טיעונים לעונש

כפי שציינו, הגנה מן הצדק מטעמים של אכיפה בררנית תוביל לתוצאה של ביטול כתב אישום רק במקרים קיצוניים. במרבית המקרים, התוצאה תהיה הקלה בעונשו של המורשע. על כן, ניתן לטעון טענה של אכיפה בררנית גם בשלב הטיעונים לעונש.

במסגרת שיקולי הענישה שבית המשפט לוקח בחשבון בעת גזירת העונש על המורשע בדין, הוא ישקול בין היתר גם את האופן בו נהגה בו רשות האכיפה כשניהלה נגדו את ההליך הפלילי. לכן, טענה של אכיפה בררנית היא רלוונטית גם כאשר ההגנה טוענת לעונש וגם אם ההחלטה התקבלה בחלקה, בית המשפט יראה בה כשיקול מקל והדבר יכול להביא באופן טבעי, להפחתה בעונש.

סוף דבר:

אכיפה בררנית נעוצה בעקרונות הצדק של המשפט בישראל בכלל והמשפט הפלילי בפרט. כאמור, על אף שהתנהגות כזו מצד רשויות האכיפה היא בלתי נסבלת בעיני בית המשפט, אכיפה ברננית אינה קלה להוכחה וגם אם הטענה תתקבל, הדבר לא יוביל בהכרח לביטול כתב אישום. על כן, החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין פלילי מנוסה בתחום, היא מן העליונות.

אנא, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי בכל עת.

עקבו אחרינו בפייסבוק

פוסטים אחרונים באתר

עבירות בנשק קר – שימוש בנשק קר

עבירות בנשק קר נחשבות לעבירות פליליות שכיחות ונפוצות במדינת ישראל. בתי המשפט וגורמי האכיפה נאלצים להתמודד עם סוגיה זו כל העת ולכן, עבירות בנשק קר