על פי פקודת הסמים המסוכנים, חל איסור על החזקת סמים ועל ייצור, הכנה, הפקה והחזקה של סמים מסוכנים והעובר עבירת סמים, צפוי לקבל עונש מאסר של עד 20 שנים. עבירות סמים הן עבירות מאוד שכיחות ונפיצותן, הופכות אותן בעיני המחוקק ובתי המשפט, לעבירות חמורות מאוד. אך מה קורה כאשר אדם מן השורה, מועד ונתפס משתמש בסמים הנחשבים לסמים קלים? לכאורה, מדובר במעידה קלה ובכל זאת, כנגד אותו אדם ככל הנראה, יוגש כתב אישום והוא צפוי להתמודד עם ההשלכות והמשמעויות של הליך משפטי ותוצאותיו. במאמר הבא נסביר האם ניתן להימנע מתוצאה קשה בבית המשפט וכיצד ניתן לעשות זאת.
עבירות סמים בישראל וההחמרה בענישה:
בישראל, עבירות הסחר בסמים מנויות בסעיפים 13-15 לפקודת הסמים המסוכנים (ייבוא, ייצוא, סחר, אספקה והובלה של סמים) והן נחשבות לעבירות קשות וחמורות שעונשי המאסר בגינן יכולים כאמור, להגיע עד ל-20 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
ישנה דעה רווחת בציבור, כי קיימת הבחנה בחוק בין "סמים קלים ל"סמים קשים". דעה זו היא נכונה באופן חלקי. בכל הנוגע לסחר בסמים, כמובן שיש הבדל בין סחר בסמים קלים לבין סחר בסמים קשים. ברור כי ביתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה בקשר לכל עבירת סחר. ואולם, נראה כי מתייחסים בחומרה גדולה יותר לעבירות של סחר בסמים קשים כדוגמת הרואין או קוקאין.
האבחנה הראשונית ככל הנוגע להחזקת סם בין אם הוחזק לצריכה עצמית ובין אם למטרות שאינן לצריכה עצמית, נעשית בהתאם לכמות הרשומה בפקודת הסמים המסוכנים. כמובן שניתן ללמוד על מטרות ההחזקה גם מנתונים נוספים אשר נלוו להחזקה -לדוגמא אדם שנתפס בזמן שהוא משתמש בסם ביחד עם אחרים והכמות הינה כמות שמוגדרת בחוק לצריכה עצמית – במקרה כזה תיוחס לאדם החזקה שלא לצריכה עצמית.
פקודת הסמים מונה רשימה של כמויות לפי סוג הסם, שהחזקת כמות כזו תיחשב להחזקה לשימוש עצמי. למשל, סמים מסוג קנאביס (סם הנחשב ל"סם קל") – מי שמחזיק בכמות של עד 15 גרם, הדבר ייחשב כהחזקה לשימוש עצמי. לעומת זאת, כאשר מדובר על סמים מסוג קוקאין (סם הנחשב ל"סם קשה") – מי שמחזיק בכמות של עד 0.3 גרם, הדבר ייחשב כהחזקה לשימוש עצמי. כפי ששמתם לב, ב"סמים קשים" הכמות שנחשבת להחזקה לשימוש עצמי היא פחותה מהכמות שנחשבת לשימוש עצמי ב"סמים קלים". מי שהחזיק בכמות גדולה יותר ממה שנקבע ככמות לשימוש עצמי, ייחשב כמי שהחזיק את הסמים שלא למטרת צריכה עצמית.
על אף רוח התקופה, המסמנת שינוי בגישה והקלות בכל הנוגע לשימוש והחזקה של סם הקנאביס, ראייה לאחור מוכיחה כי דווקא ביחס לעבירת הסחר בסמים, הגישה רק הלכה והחמירה עם השנים. וזאת במטרה למנוע הפצת סמים בקרב האוכלוסיה, מיגור הרס חייהם של מכורים וצמצום מעגל הפשיעה שהתפתח בתחום.
(לקריאה מורחבת בנושא עבירת הסחר בסמים – לחץ כאן).
מהי "אי הרשעה"?
ככלל, הליך פלילי מסתיים בזיכוי או בהרשעה של הנאשם והרשעה פלילית, גוררת אחריה ענישה. לכלל זה ישנו חריג הנקרא "אי הרשעה" (לקריאה רחבה בנושא סיום הליך ללא הרשעה – לחץ כאן).
כפי שציינו, עבירות סמים נחשבות לעבירות חמורות. יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים של אנשים מן היישוב, בעלי אורח חיים נורמטיבי, שכל חטאם היה "לעשן ג'וינט" והם הואשמו בהחזקת סמים ונאלצו לשאת בהשלכות של ניהול הליך פלילי נגדם בבית המשפט.
(אנו מדגישים, כי שימוש בסמים, גם אם חד-פעמי, יכול לעורר בעיות בריאותיות נרחבות ולהתמכרות קשה אצל כל אדם ובייחוד, כאשר מדובר בבני נוער).
במקרים כאלה ובמקרים דומים אחרים, לבית המשפט נתונה הסמכות על פי חוק, שלא להרשיע את הנאשם גם אם קבע שהוא ביצע את העבירה. המשמעות של אי הרשעה אומרת למעשה, כי לנאשם לא יהיה רישום פלילי במשטרה והדבר יכול להיות עניין אקוטי, במיוחד במקרים בהם הנאשם נעדר עבר פלילי והרשעה כאמור, תפגע באופן ניכר בעתידו ותסכן את הקריירה שלו.
בגלל שאי הרשעה הוא חריג לכלל, בית המשפט לא יורה בנקל על אי הרשעה. לשם כך, יש להוכיח לבית המשפט מספר תנאים, כפי שהם נקבעו בהלכת כתב (פסק דין 2083/96):
- הרשעה תפגע פגיעה חמורה ביכולתו של הנאשם להשתקם – למשל, אם מדובר בנאשם שפרנסתו נגזרת מרמת האמון שרוכשים לו (שוטר, מורה בבית ספר, משמש בתפקיד ציבורי וכד') או אם מדובר בנאשם המועמד לגיוס ליחידה מיוחדת בצה"ל.
- סוג העבירה מאפשרת ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה – האם העבירה הייתה עבירה קלה יחסית, נסיבות ביצוע העבירה והיקפה, האם הנאשם הביע חרטה כנה, לקח אחריות על מעשיו והבין את חומרתם והאם הנאשם משתף פעולה ומקפיד על קבלת טיפול.
הרציונל העיקרי הינו מתן הזדמנות לנאשמים נורמטיביים שסטו מדרך הישר. כדי לשכנע את בית המשפט הנאשם יישלח לעריכת תסקיר אצל שירות המבחן. קצין המבחן יערוך עם הנאשם מפגשים וראיונות וימליץ האם עניינו של הנאשם מתאים לסיום ההליך ללא הרשעה – ההמלצה של שירות המבחן יכולה להיות מכרעת בהחלטה האם להרשיע או להימנע מהרשעת הנאשם. בנוסף, הנאשם צריך להיות ללא עבר פלילי שאם לא כן, אי ההרשעה תאבד את המשמעות שלה.
אי הרשעה לא שווה לזיכוי. כלומר, אם בית המשפט החליט שלא להרשיע את הנאשם, אין המשמעות שהנאשם לא יקבל עונש. בית המשפט יכול להטיל על הנאשם עונשים מגוונים, כגון: שעות לתועלת הציבור (של"צ), פיצוי לקורבן העבירה, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה בעתיד ועוד.
הרשעה או אי הרשעה בתיקי סמים:
לאור כל מה שהצגנו עד כה במאמר, ניתן להסיק שאי הרשעה בתיקי סמים היא אפשרית – הכל תלוי בחומרת העבירה עליה דנים. החזקת סם לשימוש עצמי היא עבירה שיש לה סיכוי גבוה להסתיים ללא הרשעה. לעומת זאת, כאשר מדובר בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים, הסיכוי לאי הרשעה קטן.
ישנה הבנה כללית בחברה, ברשויות האכיפה והתביעה וגם בבתי המשפט, כי אדם שעשה שימוש בסמים אינו פושע או עבריין שחיפש להסתבך בצרות. על כן, אנו נראה יותר ויותר בקשות לאי הרשעה במקרים כאלה ונדגיש, כי אי הרשעה מתאימה למגוון של עבירות פליליות, אך בעבירות של שימוש בסמים היא נפוצה מאוד.
סוף דבר:
כל אחד ואחת עלולים למעוד מידי פעם – להחזיק סמים או לעשות בהם שימוש. ולמרות זאת, בשל המעידה הקטנה הזו, תמצאו עצמכם מסובכים כשכתב אישום מוגש נגדכם ושיש כוונה לנהל נגדכם הליך פלילי קשה ומתיש. אך גם אם הגעתם למצב כזה, זה לא אומר דבר על האפשרויות העומדות בפניכם לסיום ההליך באופן שלא יפגע בעתידכם או יסכן את הקריירה שאתם מנהלים.
לשם כך, הדרך הטובה ביותר עבורכם היא קבלת ייעוץ משפטי אצל עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה בתחום אשר יתווה לכם את הדרך לאי הרשעה.
אנא, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בכל עת.
